Reading...
Play button
Play button
Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;
Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;
H to show hint;
A reads text to speech;
23 Cards in this Set
- Front
- Back
|
הזרם השלישי
|
זרם בפסיכולוגיה שנוצר לאחר מלחמת העולם השנייה ורואה את האדם כיצור חופשי ובוחר. דרך החקירה בתחום היא הפנומנולוגיה - חקר התופעה, שמדגישה את החוויה האישית הסובייקטיבית, הזרם מאמינים בגישה ההוליסטית שלפיה יש לחקור כל נושא בכללותו והשלם גדול מסכום חלקיו
|
|
|
פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית
|
הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית היא פילוסופיה שראשיתה בהגותו של מרטין היידגר. גישה זו שמה את האדם במרכז ואת חווייתו והיא תופסת את האדם כבורא את עולמו, כבעל חופש בחירה ועל כן גם אחריות לחיות את חייו במלואם
|
|
|
גישה הוליסטית
|
לפי הגישה, השלום גדול מסכום חלקיו. יש לחקור תופעות בכללותן ולא להתרכז בפרטים ספציפיים ושוליים שלא תורמים בהבנת התמונה הכללית. גישה זו משותפת לתיאוריות בזרם השלישי
|
|
|
פנומנולוגיה
|
הגישה המחקרית של התיאוריות האקזיסטנציאליסטיות וההומניסטיות, לפיה לא ניתן להפריד בין החוקר לבין המציאות שהוא חוקר, וממילא המחקר הוא סובייקטיבי, ולכן יש להתרכז בחקר החוויה האישית ולא לנסות לדווח את המציאות האובייקטיבית. יש להתרכז באופן החוויה ולא באופייה הממשי
|
|
|
היות-שם
|
הכוונה במונח היות-שם בפילוסופיה של היידגר היא שהאדם הוא לעולם לא מושלם ולכן חותר לשלמות, כל פעולותיו מכוונות לחתירה לשלמות והוא נאלץ לעשות את כולם בעולם החיצוני, 'שם', לכן ניתן לומר שקיומו של האדם הוא 'היות-שם', בעולם חהיצוני
|
|
|
אותנטיות
|
אותנטיות לפי מרטין היידגר היא נאמנות לאמת. האמת היא שלכל "יש" בעולם, כלומר לכל חפץ או יצור, אובייקט כלשהו, יש אינספור אפשרויות פעולה ודרכים לתפוס אותו. האדם האותנטי הוא כזה שמכיר באינספור האפשרויות הגלומות בכל אובייקט בחייו ופתוח אליהן
|
|
|
היות-בעולם
|
כינוי שמתייחס למונח היות-שם שמדגיש את הרעיון שהאדם בורא את עולמו, ולכן אין העולם בלבדו, אך בו בזמן הוא עצמו גם כן לא קיים ללא העולם. אין הפרדה בין העולם הממשי לבין האדם עצמו. הכינוי מדגיש את הרעיון שהאדם צריך להיות פתוח לכל האפשרויות שיש לעולם להציע לו
|
|
|
העולם שמסביב
|
העולם שמסביב הוא אזור שבוא האדם חי. מדובר באזור שכולל את הסביבה הפיזית של האדם - נופים, עצמים, הטבע, ואת הסביבה הביולוגית שלו - דחפיו, הגוף שלו.
|
|
|
העולם עם
|
העולם עם כולל את תפיסתו של האדם ביחס לבני האנוש האחרים סביבו. מדובר באזור שבו האדם קיים ובו נמצאות מחשבותיו ורגשותיו בנוגע לאנשים אחרים
|
|
|
העולם של עצמו
|
אזור שבו האדם קיים שבו קיימות מחשבותיו ורגשותיו של האדם כלפי עצמו וכלפי גופו
|
|
|
קרקע הקיום
|
קרקע הקיום היא המקום שאליו 'נזרק' האדם, מדובר בסביבתו הפיזית כמו האזור שבו הוא נולד או בכישורים שהוא נולד עמם, או בגופו (גבר או אישה). לפי הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית, על האדם להכיר בקרקע הקיום שלו ולא להתכחש אליה
|
|
|
חופש בחירה ואחריות
|
הכוונה בפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית בחופש בחירה היא לא שהאדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אלא שיש לו אינספור דרכים לתפוס את המציאות שלו גם כשהמציאות האובייקטיבית לא משתנה, ובכל זאת יש לו גם אינספור דרכים לפעול בעולם. אחריותו של האדם נובעת מחופש בחירה זה, משום שהבחירות הן שלו ולא של אף אחד אחר, הוא אחראי עליהן והוא אחראי על מימושו העצמי. כיוון שלאדם יש חופש בחירה, הוא לא יכול להאשים אף אחד אחר במצבו
|
|
|
אשמה קיומית
|
אשמה קיומית היא משהו שצריך להתמודד עמו כל אדם אותנטי. הכוונה היא לאשמה שנובעת מכל האפשרויות שלא נבחרו, כישלונו לממש את כל אפשרויותיו. האדם האותנטי מודע לכל אפשרויותיו בעולם ולכן אשמתו הקיומית חזקה מאוד
|
|
|
אשמה נוירוטית
|
אשמה נוירוטית היא נחלתו של האדם הלא-אותנטי. מדובר באשליה הנובעת מההתכחשות לאפשרויות הבלתי-מוגבלות שיש לחיים להציע. זו האשמה הנובעת מחיים חסרי משמעות שבהן האדם לא לוקח אחריות על גורלו
|
|
|
תבנית העולם
|
הדרך שבה האדם רואה את עולמו ופועל בו. אופן הוויתו של האדם בעולם, כיצד האדם תופס את העולם ופועל בו. התבנית קובעת כיצד האדם יגיב לדברים השונים שיקרו לו בחיים ואילו קווי אופי וסימפטומים הוא יפתח.
|
|
|
חרדת האי-קיום
|
חרדת האי-קיום היא הפחד מפני סוף החיים, החרדה מפני האמת שאומרת שכל אדם יסיים את חייו בסופו של דבר והוא עלול לסיים אותם לפני שהספיק לממש את עצמו. חרדה זו מכריחה את האדם לחיות את חייו במלואם בכל רגע, מתוך הפחד שחייו ייפסקו לפני שהספיק לחיות את חייו כמו שצריך
|
|
|
פסיכופתולוגיה (לפי האקסיסטנציאליסטים)
|
הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית רואה את הפתולוגיה כבחירה של האדם עצמו באופן הוויה מסוים, ולא מחלה הנוחתת על האדם מבחוץ. זו בחירה בתבנית עולם צרה וניסיון להתחמק מהחרדות הקיומיות ומהאשמה הקיומית. המקור לפתולוגיה הוא תמיד בריחה של האדם מנטילת אחריות לחייו ומימוש קיומו האותנטי.
|
|
|
קונפורמיות
|
אדם קונפורמי לפי מדי הוא אדם שנמנע מנטילת אחריות על חייו, הוא עושה כל חייו את מה שהוא חושב שהחברה מצפה ממנו, ומתכחש לטבעו האמיתי.הקונפורמיסט חשוף יותר מאדם אחר לסכנה של פתולוגיה נפשית במקרה שאירוע כלשהו יגרום למשבר בחייו.
|
|
|
אני שקרי
|
האני השקרי הוא המסכה שאנו מציגים כלפי חוץ. לפי התיאוריה של ליינג, הסכיזואיד בוחר להפריד בין האני האמיתי שלו לאני השקרי שלו באופן מוחלט ולראות את כל מה שקורה לו כקורה לאנשי השקרי ולא לאני האמיתי שלו. אין שום דרך לגשת האני האמיתי שלו. הפסיכוזה היא התפרצות של העצמי האמיתי החוצה מעבר לאני השקרי
|
|
|
פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית
|
בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית, מנסה המטפל להימנע ככל האפשר מהנחות קודמות ומתיאוריות בבואו לחקור את חוויתו של האדם הספציפי. בסוג טיפול זה מנסה המטפל לגרום למטופל להיות מודע לכל אפשרויות הקיום שלו ולאחריות שלו על חייו, המטפל מנסה להגביר את תחושת האשמה כיוון שלדעתו היא יכולה להוביל אותו להתנהג על פי רצונו האמיתי. המטפל לא מחפש את השורשים לאשמה בעבר אלא מתרכז באחריותו של המטופל לחייו בהוה ובעתיד.המטפל שואל שאלות שמטרתן לגרום לאדם לקחת אחריות על כל מעשה בחייו. לעתים משתמשים גם בניתוח חלומות ובאסוציאציות חופשיות. המטפל מנסה לגרום למטופל להתמודד עם חרדות הקיום כמו שצריך
|
|
|
לוגותרפיה
|
אסכולה אקזיסטנציאליסטית שבראשה עומד ויקטור פרנקל. מדובר בשיטת טיפול שמתרכזת במשמעות ההוויה האנושית ובחיפושיו של האדם אחר המשמעות. לפיה השאיפה למצוא משמעות לחיים היא הכוח המניע את האדם. מטרתו האמיתית של הקיום היא לא הגשמה עצמית, אלא התעלות על עצמו ומציאת משמעות לחיים באדם אחר
|
|
|
דרפלקסיה
|
דרפלקסיה היא שלילת השתקפות ומטרה היא למנוע מהאדם להיות מרוכז בעצמו. בטכניקה זו המטפל מנסה להרחיק את האדם מעולמו האישי ולגרום לו לחשוב על אדם אחר.
|
|
|
כוונה פרדוקסלית
|
כוונה פרדוקסלית היא דרך טיפול בלוגותרפיה שבה נאבקים בתופעה כלשהי שמתחזקת עקב חרדה באופן הפוך - נותנים למטופל הוראה לבצע את הפעולה שממנה הוא רוצה להימנע באופן מוקצן. מטרתה היא להפחית את הרובד החרדתי מהבעיה
|
